תשובות הרמב"ם ק״ל

1 שאלה ויורינו מורינו בבנימין אשר קנה שפחה יפת תואר והוא בחור וזאת יושבת בביתו והבית גדול אכן דרין עמו אשת אביו ושלש בנותיה ויהי כמשלש חדשים נפל קטטה ביניהם וכתרו את בנימין מנוחה הדריכוהו והוליכוהו אל השופט והלשינו על כי בביתו שפחה גויה והוא מתיחד עמה והישר בעיניו יעשה וכשמוע השופט אמר להביא את השפחה לפניו וישאל את פיה לאמר מאי זה עם את והיא ערכה תשובתה כי יהודית היא ואיימה וגזמה והיא לא נתנה על לבה ואמרה מבני היהודים שבוני ויביאוני הנה ויהי כשמוע השופט את דבריה מצאה חן בעיניו וישלחה ותבא ביתה וכראותה בנימין עלז לבו וירא מנוחה כי טוב ונשארה כתמול שלשום הנה כן יודיענו אה חייבין ב"ד להוציאה מביתו משום שנאמר והייתם נקים מה' ומישראל או דילמא מאחר כי אשת אביו ונשי"ם לו שם שלש בנותיה לא יוציאוה ובאיזה דין יוציאוה מאחר כי לא מצאנו שאסרו אלא יחוד פנויה ויחוד בגויה באיזה דין נאסור ישיבתה בביתו ואם יש לה דין יפת תואר או לא תורינו הדרתו ושכמ"ה:

2 תשובה ודאי מדין תורה צריך לגרשה משם ואפילו בגיותה כי לא דברה תורה אלא כנגד היצר כאשר אמרו באסורין ובתים מלאים כל טוב אפילו קדלי דחזירי ולא זו הדרך ולכן מחוייבין בית דין אחר שמועה זו אשר לא טובה שישתדלו בכל עז ותעצומות לגרש האמה הזאת או שישחררנה וישאנה ואף כי הנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישאנה לכתחילה אכן כאשר פסקנו בדברים כאלו שיגרש וישא פסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו וסמכנו על אומרם ז"ל עת לעשות לה' הפרו תורתך ויכול לישאנה והאל ברחמיו יכפר עונינו כאשר דבר לנו ואסירה כל בדילייך: וכתב משה